Earnings Call: Q2 2024

Aug 18, 2024

שלום לכולם וברוכים הבאים לשיחת המשקיעים של אל על, לסקירת תוצאות הרבעון השני לשנת 2024. אנחנו מזמינים אתכם להעביר שאלות במהלך השיחה דרך הקיו-אנד-איי של המערכת, או אליי, שירן שגיא, ישירות לוואטסאפ. נמצאים איתנו דינה בן-טל גננציה, מנכ"לית החברה, וינקלה שחר, סמנכ"ל הכספים. לפני שאני מעבירה את רשות הדיבור לדינה, ברצוני לציין כי בשיחה הזו יוסקרו בין היתר נתונים, תוצאות, הרחישים ותחזיות עתידיות, אשר עשויים להיות מושפעים מגורמי סיכון שונים ואי ודאות, והם מידע צופה פני עתיד. על כן, תוצאותיה של החברה בפועל בעתיד עשויות להיות שונות באופן מהותי. אני מעבירה כרגע את רשות הדיבור לדינה. דינה, בבקשה. טוב, בוקר טוב לכולם. בסקירה היום אני אתמקד בפירוט קצת בתוצאות של הרבעון, אבל בעיקר בתכנית האסטרטגית על פרק ההצטיידות והעסקה שגם חתמנו אתמול, ובהמשך ינקלה יתייחס לכל הנושא של איך אנחנו בעצם מתכוונים לממן את זה ואיך תהיה ההשפעה. אז נתחיל. קודם כל, אפשר לדלג על הדיסקליימר, כבר אמרת. רבעון שני 2024. אתם רואים? יש פה קפיצה משמעותית בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2023. אם אנחנו גם מסתכלים על הרבעון הקודם, הרבעון הראשון, אני כבר אמרתי בסקירה הקודמת שזה שנה שהיא תהיה קצת טרופית מבחינת העונתיות שלה, בעקבות המצב כרגע. אנחנו בעצם רואים עלייה של $210 מיליון שנה מול שנה. ברבעון אנחנו רואים את הצמיחה באבידה באופן משמעותי, מ-$163 מיליון ל-$280, ואולי הדבר הכי מהותי זה בעצם בצד ימין של השקף הזה. אתם יכולים לראות למטה, יתרת המזומנים בעצם קופצת בין 2020 ל-2023. אני מזכירה, שם אנחנו עוד בהתאוששות מקורונה. אפילו בנקודת זמן הזאת לא כל המטוסים שלנו כבר חזרו לפעילות מלאה, אבל אנחנו כבר עוברים ליתרת מזומנים של מעל מיליארד, וזה בהמשך גם מתייחס בהקשר של החוב נטו. בתוך עולם הרווחיות אנחנו - גם 2023 הייתה שנה מצוינת, עם רבעון שני מעולה, $60 מיליון. אני מזכירה עוד פעם, אנחנו גם צמחנו. אנחנו נראה את זה בהמשך ב-ASK. אנחנו הוספנו פעילות, ואנחנו מסיימים את הרבעון הזה ב-$147 מיליון רווח נקי. ההסבר ברמה האיכותית נובע מכמה גורמים: אחד, שיפור מהותי בעולם הקרגו בתקופה הזאת, כ-$30 מיליון שיפור, רבעון מול רבעון שנה שעברה. שיפור בתמהיל היעדים. חוץ מלהוסיף בערך כשמונה אחוז ב-ASK, אנחנו הסטנו מטוסים מנתיבים שהם פחות היו מבוקשים והרבה פחות מכניסים, כמו יוהנסבורג, כמו מרקש, כמו דבלין, כמו שארם, כמו טורקיה. בעצם ניתבנו אותם לאמריקה, לתאילנד ולמרכז אירופה, פריז, ועכשיו לאחרונה, זה לא ברבעון הזה, אבל זה בהחלט גם ברבעון השני, גם לאתונה וקפריסין, יעדים קרובים וליעדי סובב יוון. אנחנו גם הוספנו מטוסי ACMI שטסו לאיים היווניים ברבעון השני, ובעצם אנחנו רואים פה את ההתפתחות. שיעורי תפוסה חסרי תקדים, כמו ברבעון ראשון. אנחנו קרובים ל-93%. קודם כל אפשר אולי להראות את זה בשקף. קודם כל, אנחנו בעצם רואים את הגידול ב-ASK. זה קו הפעולה שלנו. קודם כל מוסיפים כל מה שיכולים. אנחנו בקצה של היכולת של כושר הייצור שלנו בהוספת הטיסות. הסיבה, כדרך אגב, שהיום לדוגמה, מוסיפים יוון וקפריסין, כי זה הפעילות קצרה, שאפשר לשלב בין טיסות ולהוסיף מעט פעילות בנתיבים הללו. אז חוץ מהשינויים המבניים שעשינו בחיזוק אמריקה וחיזוק המזרח וחיזוק אירופה, מרכז אירופה, כמו פריז ולונדון, אנחנו באמת יכולים לראות את השיפור ב-ASK. שיעור תפוסה, גם כשמשווים לרבעון שני שנה שעברה, אנחנו בעצם רואים את העלייה מ-87%, שזה גם אחוז מאוד גבוה, ל-92%, כמעט 93%. מאוד דומה לרבעון קודם. מבחינת התשואה, אנחנו בעצם רואים ש-RRPK גדל ב-17% רבעון מול רבעון. כמו שאמרתי, חלק מזה נובע מהסטת נתיבים. חלק מזה נובע מהעובדה שלקוחות רוכשים היום תמהיל של מוצרים שכולל גמישות בכרטיס הטיסה, ובעצם זה מעלה את היעיל, וחלק מזה נובע כמובן מהמושבים השעולים שנמכרים ברגע האחרון, ולמעשה שיעור העלייה הממוצעת הוא 17%, כשכל זה ביחד משפיע על הרס, כי אם לוקחים את ה-load factor בשילוב עם ה-RRPK, אנחנו רואים גידול ברס של 24%. אם אפשר רגע להתקדם עם השקפים. אה, עוד דבר חיובי שקרה לנו בתחילת, ממש בתחילת הרבעון, זה בעצם ההנפקה המוצלחת. אז חלקכם השתתפתם גם בהנפקה הזאת, ואנחנו בעצם רואים את ההשפעה פה, ובין היתר גם תוצאות הרווחיות וגם השפעות ההנפקה, אחרי הרבה מאוד זמן מחזירים אותנו להון עצמי חיובי של $200 מיליון, ואת זה אפשר באמת לראות פה בשקף את נקודות המעבר. מבחינת קצב הבוקינג, אנחנו בעצם רואים כאן כבר קפיצת מדרגה משנה שעברה, מ-2023, אם אפשר פחות או יותר לראות שהקצב היה סביב ה-$690, קרוב ל-$700 מיליון בקצב הבוקינג. אנחנו רואים פה את קפיצת המדרגה, ואני משווה ממש את אותה תקופה, מכירות של יוני-אוגוסט ליוני-אוגוסט בשנה שעברה. אנחנו כבר באמת רואים את הקפיצה המשמעותית הזאת. הנקודה של הרבעונים הקודמים, שכבר היו גם מעל מיליארד, זה בגדול עניין של אימפקט המלחמה. אם אתם יכולים לראות את האחוזים בחלונות למטה, אז אנחנו רואים שבפיק של המלחמה, בשביעי לעשירי, ירדנו למכירות קדימה של 27%. אנשים היו בהלם, קנו לעכשיו ולמחר בבוקר, וזה לאט לאט מתיישר ואנחנו כבר נמצאים כמעט באזורים של 50% בוקינג קדימה. לכן אם הייתי מסתכלת על המיצוי של שלושת הרבעונים האלה מבחינת הטרנד של המכירות, הייתי בעצם מקבלת איזשהו מספר של סביב התשע מאות, תשע מאות חמישים, פחות או יותר, לכיוון הזה, ואנחנו שומרים על רמת מכירות וביקושים מוגברים. גם בבוקינג קדימה ב-booking curve. אפשר להתקדם. מבחינת נתחי שוק, אז אתם רואים פה בעצם את המצב הנורמטיבי שהיינו בו לפני המלחמה. 21%, 23%, כדרך אגב, בתשע עשרה היינו 24%. התוכנית האסטרטגית שלנו מדברת על האחוז הזה, חזרה לשם. מזכירה, דווקא בעשרים, עשרים ושלוש עוד לא היינו במלוא הקפסיטי שלנו, ולכן היכולת שלנו לייצר נתח שוק הייתה עדיין לא בשיא. בפול קפסיטי. המלחמה מביאה אותנו בפיק לאזורים של 80% ובאופן הדרגתי יורד למטה. אז אנחנו כן יכולים לראות שברבעון הזה התוצאות האלה הם בסביבה של מתחת ל-50%, אפילו בחודש יוני, מתחת ל-40%, וזו סביבה שהיא בהחלט תחרותית. אמנם היא לא ליניארית בכל השווקים, אבל היא בהחלט תחרותית ולמעלה מ-50% טסו בחברות אחרות. שיעור התפוסה של אל על היה מעל החברות הזרות. כשמסתכלים על נתוני נתב"ג, בעצם כן רואים שהקהל הישראלי מעדיף תעופה ישראלית. אז זה בהחלט איזושהי נקודת חוזק כי מתבטאת גם בבוקינג וביתרות המזומנים שלנו בבוקינג קדימה. אפשר רגע להתקדם. התוכנית האסטרטגית, טיפה על התוכנית האסטרטגית. אי אפשר רק לעבור את הרבעון הזה בלי רגע ללכת לתוכנית האסטרטגית. אנחנו פרסמנו אותה בערך לפני שנה וחצי, בפברואר 2023. אה, לראשונה התחייבנו על יעדים פיננסיים. אז אני מזכירה, אפשר לראות פה גם כן את הגדילה ב-ASK שאנחנו התחייבנו לגדילה של 50%. התחייבנו גם לצמיחה ב-Revenue. תכף אנחנו נראה את השלושה וחצי מיליארד דולר ב-2028, אבל אולי הפרמטרים החשובים. התחייבנו לשיעורי רווחיות של EBITDA. אנחנו כרגע נמצאים בקצה ועוברים את הקצה העליון של הסקאלה, אבל אנחנו עדיין מחויבים בשנים קדימה לרמות האלה, ואפילו בעצם אנחנו יכולים להגיד שאנחנו נמצאים במקום טוב מבחינת המיקום שלנו. התחייבנו ליחס חוב נטו ל-EBITDA של מכפיל שלוש ארבע. אנחנו נמצאים מתחת. אנחנו נכון לנקודת הזמן הזאת. ינקה להרחיב בהמשך. אנחנו לוקחים את החוב הפיננסי שלנו ומפחיתים את יתרת המזומנים. אנחנו נמצאים בנקודה סופר חיובית וכמובן יתרת המזומנים. אז אם רגע נצלול לתוך פרק ההצטיידות, שזה בעצם הגולת הכותרת של הרבעון הזה מבחינת המהלכים האסטרטגיים. אז אני מזכירה, רצינו להגיע לשלושה וחצי. בשביל להגיע לשלושה וחצי מיליארד הכנסות, שאנחנו כבר בקצב מאוד טוב בכיוון הזה, אנחנו צריכים למכור שבעה, כמעט שמונה מיליון נוסעים. בשביל זה אנחנו צריכים מושבים. זה בדיוק אותם 24% recovery ב-steady state. כל התחרות חוזרת לאינטבג. אנחנו רוצים להיות במקום שהיינו, להיות ברבע מהשוק. אנחנו צריכים מושבים בשביל זה. אנחנו לא יכולים להגיע למספר הזה בלי כיסאות. היום, בנקודת הזמן הזאת, אנחנו נראה את זה בהמשך. אנחנו בשש נקודה שתיים מיליון מושבים. איך מגיעים לכמעט תשעה מיליון מושבים בשביל להגיע לתוצאה הזאת? קודם כל, אנחנו בעצם צריכים להחליף את הצי ולגדול. המהלך האסטרטגי הזה של עסקת ההצטיידות ויש לה כמה פרקים. יש את הפרק הראשון שלפני מספר חודשים שבע שמונה שבע. הפרק השני זה החלפת השבע שלוש שחתמנו אותו אתמול בשעה טובה. הפרק השלישי זה מה קורה in between וזה בעצם ה-retrofit והשיפוץ של הטריפל סבן והארכת אורך החיים שלו. אנחנו רוצים להפעיל צי חדיש שהוא רלוונטי מבחינת הלקוחות. אנחנו לא רוצים להישאר באל על של טרום קורונה לפני 2018, שהיינו באמת עושים מגילאי 25, 767 שנים, 747 שנים. אנחנו רוצים צי חדש, יעיל, עם הוצאות משתנות, עם רמת תחזוקה הרבה יותר יעילה. אנחנו רוצים צי שהוא רלוונטי לעולמות של ה-ESG ועם פחות זיהום. אנחנו רוצים צי שהלקוחות יהיו מוכנים אפילו לשלם את הפרמיה על טיסה בצי הזה, ולכן אנחנו צריכים לעשות את המהלך. היום, ה-time to market של מטוסים. הסברתי את זה בפעם הקודמת. יש חוסר בעולם של מטוסים. כמעט ואין להשיג מטוסי יד שנייה ולהזמין מטוסים מיד ראשונה זה lead time של כמה שנים. זאת אומרת, גם פה אנחנו מציגים אחרי מאמץ גדול, עסקה שבעצם מתחילה מ-2028 ו-delivery של מטוסים ישירות מהמפעל. 787 גם כן, בקצה של העשור, וזה נכון לכל יצרניות המטוסים מבחינת ההתפתחות של שוק התעופה בעולם. בנקודה הזאת, הצי של ה-737 מאפשר לנו לאורך חמש שנים של החלפה, גם לנצל את העובדה שאנחנו מפעילים היום 737, ולמעשה לתזמן עד כמה שאפשר את הכנסת המטוסים לפני עונת הפיק, לפני הקיץ, ולתזמן את הוצאת המטוסים אחרי עונת הקיץ, וזה מאפשר לנו בשנות ההחלפה, לאורך כחמש שנים, הרבה יותר מושבים בתקופות השיא ובתקופות הביקושים. תכף גם נראה איך זה בא לידי ביטוי גם בתחזיות. אם אפשר רגע להתקדם. אז שני מהלכים מרכזיים. דיברתי על זה. אתם גם מכירים והוצאנו על זה גם דיווח. רכישת 737-787 גם כהמשך לתוכנית האסטרטגית. אה, יש לנו עסקה שחתמנו עם שלושה מטוסים שהם firm ועוד שש אופציות. המטוסים האלה אמורים להגיע ב-2029 ו-2030, כשבדרך יש לנו כשלושה, עוד שלושה מטוסים שצריכים להגיע. מטוס אחד שממש צריך להגיע בקרוב, במהלך עד סוף השנה הזאת, ועוד שני מטוסים בחכירה יבשה שהם מתוזמנים ל-2025 ו-2026. כמובן subject לבואינג ושלושה, שלושת המטוסים הללו. זה פחות או יותר סוגר לנו את הפינה של מטוסי ה-Wide Body בצי השבע שמונה שבע, ותכף נדבר גם בקצה על הטריפל סבן. עסקת השבע שלוש שבע, מה היא בעצם אומרת? העסקה במהותה היא עסקה של החלפה של צי. כמו שאמרתי, בחמש שנים של ההחלפה מאפשרים לנו גם להגדיל קיבולת. המטוסים שאנחנו - הדגם, המטוסים שרכשנו הוא דגם שיש בו יותר מושבים, ולכן בעצם זה גם נותן לנו אפשרות הרבה יותר יעילה להגדיל את היקף המושבים. תכף אנחנו נראה את זה, ובעצם יש לנו אחד עשר אופציות לגדילה. מה אנחנו הולכים לעשות עם האופציות? האופציות האלה, או שאנחנו נצליח להקדים את התוכנית דרך קנייה יבשה, ואז ננצל פחות אופציות, או שבעצם אנחנו רואים שהקצב של צמיחת נתב"ג מאפשר לנו לצמוח ואנחנו נממש את האופציות ואנחנו נוכל לגדול או באופן חלקי או באופן מלא. לכן טווח השווי של העסקה מבחינת העלות, שווי העסקה הוא נע בין ₪1.5 מיליארד ל-₪2.5 מיליארד. זה בעצם הטווח, בין עשרים מטוסים לבין שלושים ואחד מטוסים בקצה. מה יש לנו בתוכנית האסטרטגית ומה יש לנו בעצם בתוך התשתית שהנחנו? אנחנו רואים מצד שמאל את צי ה-Narrow Body. יש לנו עשרים וארבעה מטוסים נכון לנקודת זמן הזאת, לא כולל מטוס מטען מוסב, ולמעשה אנחנו בעצם מראים שאנחנו רוצים קודם כל להחליף מה שאתם רואים בצבע מקווקו, וכפוטנציאל לצמוח בשבעה מטוסים. כל הדבר הזה, תכף אתם תראו את זה בתרגום למושבים, נועד כדי להגיע לאותם 7.7 מיליון נוסעים בנתב"ג שאנחנו רוצים להטיס, ולהביא בערך כמעט תשעה מיליון מושבים, קצת פחות מזה, בשיעורי תפוסה של מעל 85%, בשביל להישאר ברבע משוק נתב"ג, כמו שהיינו ב-2023. לגבי הדרימליינרים הסברתי. אנחנו בדיוק בנקודה הזאת. אנחנו עם שישה עשר עד עשרים, עשרים ושישה מתוכננים לעלות לתשעה עשר מטוסים, ובעצם עם התשתית ששמנו אנחנו בעצם מסיימים עם התוכנית האסטרטגית, טיפה מתוח בשנים בגלל הזמינות של המטוסים בשוק, ולכן בדרך אנחנו קיבלנו החלטה שכבר עדכנו. אנחנו משפצים את הטריפל סבן, עושים Dreamliner experience inside עבודה שאנחנו עושים בתוך ה-facilities של אל על. שני מטוסים כבר עברו את התהליך הזה ואנחנו רוצים עד סוף 2025 להגיע לחמישה מטוסים. גם זה מוסיף מושבים ומאפשר הפעלה הרבה יותר יעילה, כמעט באותה עלות עם תוספת של מושבים. בואו נראה את זה בתרגום של מושבים. אז הנה התמונה למושבים. היעד למעלה לגדול מ-6.2 לכמעט 9 מיליון. בשביל לעמוד ביעדים האסטרטגיים המאוד צנועים, הייתי אומרת, להיות ברבע משוק נתב"ג, תחת ההנחה שנתב"ג גם הולך להיקטם, ובעצם מה שאנחנו לא לוקחים, אין לדעת מתי נוכל להשיג או שיהיה שדה תעופה נוסף בישראל. אז אם נסתכל איך אנחנו מגיעים לגידול במושבים האלה, אז מצד שמאל עסקת השבע שלוש שבע. היום 24 מטוסים האלה מספקים 3.8 מיליון מושבים בשנה. איך מגיעים לזה? לוקחים את המטוס, מספר המושבים בכל מטוס, בערך שתי טיסות ביום, 11 טיסות בשבוע כפול 52 שבועות. כל אדם יכול לעשות את החשבון הזה. מגיעים לכמות המושבים, ואנחנו בעצם מראים שאותם מטוסים, בעצם ההחלפה שלהם יצרו בערך עוד חצי מיליון מושבים. אז תחשבו שאני מחליפה 24 מטוסים במטוס יעיל יותר מבחינת הצריכה שלו עם יותר מושבים. זה אותו צוות שמטיס אותו. זה כמעט ללא עלות קאפקס משמעותית, ואנחנו בעצם מרוויחים את החצי מיליון מושבים האלה. הצמיחה בתוספת המטוסים מביאה עוד 1.2. אז ביחד אנחנו בצי הזה מתכוונים לגדול בין נקודת הקצה היום לנקודת הקצה בסוף תוכנית ההצטיידות לעוד כ-1.7 מיליון מושבים. בעולם הדרימליינרים, אנחנו רואים את זה בצורה מאוד פשוטה. אנחנו גדלים באופן ליניארי עם המטוסים, עוד 35% עד 40% מושבים. אנחנו בעצם יכולים לראות גם את התוספת הזאת מ-1.8 ל-2.5. זה בעצם מביא לעוד 0.7, ובעצם עוד טיפה שאנחנו גדלים עם צי הטריפל סבן, בזה שאנחנו משפצים את המטוסים ומעלים אותם ל-313 מושבים לעומת ה-279 שיש היום. כל הדבר הזה ביחד נותן לנו את המעבר מ-6.2 ל-8.8. עכשיו בעצם השאלה איך אנחנו הולכים ואיך זה הולך להשפיע על החוב הפיננסי שלנו נטו? איך אנחנו הולכים לממן את הדבר הזה, ואיך אנחנו יכולים בעצם להגדיל את הפריקה שלנו שאנחנו מייצרים? לתת לך, ינקה, את החלק הזה. תודה, דינה. בוקר טוב. בואו נראה. אנחנו יוצאים להצטיידות עם בסיס פיננסי מאוד יציב. $200 מיליון הון עצמי בקופה, הון עצמי מיליארד, למעלה ממיליארד דולר בקופה. מדברים על תוכנית הצטיידות של כ-$2 מיליארד בממוצע, שנפרסת על פני כמה שנים. גם אם היינו רוצים לא ניתן לקבל את המטוסים בבת אחת. חוב נלקח ביחד עם קבלת המטוסים. זאת אומרת, אנחנו מדברים על תוכנית שתיפרס לחמש שנים או יותר, החל מ-2027, 2028. נכון להיום, עוד לפני ההצטיידות, אל על פורעת כ-$400 מיליון בשנה, קרן וריבית. תוכנית של $2 מיליארד שנפרסת על פני חמש שנים, שש שנים, זה גם חוב נוסף של כ-$400 מיליון לכל שנה. בעצם, מה שאני פורע בשנה זה גם היקף ההצטיידות פחות או יותר, ואם אני מנסה להשוות נקודות קצה, החוב שלי היום כ-$1.8 מיליארד. בסוף תקופת ההצטיידות המספרים לא יהיו הרבה רחוקים משם, ונטל החוב על פני התקופה יהיה פחות או יותר אותו דבר, כי החוב הקיים יירד והחוב החדש יגדל במקביל. זה עוד לפני שדיברתי בעצם על החוב נטו. החוב נטו אחרי המיליארד מאה בקופה הוא עומד היום על כ-$600 מיליון דולר. ניסינו לבנות איזושהי שנה שתיתן תמונת מצב טובה לגבי יכולת ייצור המזומנים, הפרי קאש פלו. שנת 2023, הפרי קאש פלו, הוא כ-$92 מיליון דולר. עשינו את זה מתואם כדי לנקות רעשים של שאריות חוב של הקורונה, והמספר המייצג את 2023 הוא $92 מיליון דולר. אנחנו צפויים להגיע לפי התוכנית העסקית לכ-$195 מיליון דולר. אני רוצה להגיד שה-$195 מיליון האלה כוללים את כל מה שכלול בתוכנית העסקית, השקעות, דיבידנד וכולי וכולי וכולי. אה, התוכנית הצטיידות הזאת, יש בה המון גמישויות מבחינת היכולת שלנו לדחות קבלת מטוסים או לבטל חלק מהם. זאת אומרת, גם מבחינת ניהול הסיכון של העסקה כרגע, זה נלקח בחשבון בתוכנית העסקית, והמזומן בקופה, ללא ספק, ישמש בין היתר כהון עצמי לטובת ההצטיידות. אם זה לטובת תשלומי מקדמות, הון עצמי לרכישת המטוסים וכל מה שקשור בזה. שאלות? תודה, דינה. תודה, יענקל'ה. אני רוצה להזכיר שניתן לשלוח שאלות דרך הQ&A או אליי לנייד. קיבלנו במהלך השיחה הרבה שאלות. הרבה שאלות גם עניתם. טוב, שאלה ראשונה: לאור יתרת המזומן הגבוהה בקופה, למה למעשה אתם לא פורעים חלק מהחוב? החוב הקיים שלנו הוא חוב שנלקח לפני שנים והוא רובו מגודר. הריבית הממוצעת על החוב היא פחותה מהריבית שהיום אני מקבל בהשקעות אפילו בסיסיות בבנקים, ולכן אין כדאיות כלכלית לפרוע את החוב. חוב שולי שלא היה ככה. אנחנו פרענו ואנחנו מקווים לפרוע, אבל זה באמת בסכומים מאוד, מאוד זניחים ביחס ל-- סכומים קטנים, שוליים. אנחנו פורעים, אה, שהם יותר- זו גם הזדמנות גם להגיד שהיום יתרות המזומנים הגבוהות מייצרות לנו הכנסות מיוון. הרבעון הזה זה $10 מיליון. אה, מעולה! תודה רבה. האם התזרים החופשי שהצגתם, יש פה מספר שאלות על התזרים. האם תוכלו להרחיב קצת על ההנחות? ולגבי חלוקת דיבידנד, האם הוא לקח בחשבון? האם לקחתם בחשבון חלוקת דיבידנד? אז החוב התזרים מתייחס לתוכנית עסקית שבנינו והצגנו, כאמור, לפני למעלה משנה. לקחנו שם בחשבון את כל ההשקעות הנדרשות, גם לטובת ההצטיידות. לקחנו בחשבון חלוקת דיבידנד במידה וכשיתאפשר. לקחנו את המספרים בהתאם לשם, כי עדיין אין תוכנית מעודכנת. היא תהיה עד סוף השנה. אנחנו עובדים על זה, שמושפעת גם מהמלחמה וגם מהזמני אספקה של יצרניות המטוסים. אני רק רגע אגיד, כרגע, המדיניות חלוקת הדיבידנד היא כזאת שהמדינה מגבילה אותנו עד 2026 ל-30%. לא השתנה. אז בסופו של דבר, אבל גם יש פה הנחות שמרניות וקונסרבטיביות בחלק מהניתוחים. אז רציתי לציין את זה. תודה. בנוגע לעסקה, האם החברה משלמת מקדמות? אם תוכלו להרחיב בנושא, לבואינג. אותו דבר? החברה משלמת מקדמות. המקדמות, חוץ מסכום לא מהותי שאנחנו משלמים עכשיו עם החתימה. המקדמות משולמות החל משנתיים לפני קבלת כל מטוס. כמו שפרסמנו, המקדמות, שסך הכל העסקה ינועו בין $580 ל-$700 מיליון דולר, פחות או יותר, וזה, אבל נתחיל לשלם אותם רק איפשהו ב-2026. תודה רבה. יש לי שאלה: האם תשנו את המדיניות שציינתם בהקשר לדיבידנד? כלומר, האם יש סיכוי שתוכלו לחלק דיבידנד לפני 2026? אמרתי את מה שאמרתי. יש מגבלה. אנחנו לא יכולים להגיד מעבר לזה בנקודת זמן הזאת. אני חושבת שהתמונה ברורה לנו היטב. תודה רבה, סיכמנו את כל השאלות. דינה, תרצי לעבור לדבר סיכום? קודם כל אני רוצה להגיד גם, להתחיל מתודה. זה לא כזה טריוויאלי בתקופה כזאת שבאים ומקשיבים ומסתכלים ומתעניינים. ובאמת אנחנו, אני רוצה להגיד שהיישום של התוכנית האסטרטגית הוא ממש נר לרגלינו, ואנחנו ממשיכים לעשות את זה תוך כדי כל הלחץ שאנחנו עובדים כרגע סביב השעון בשביל לתת מענה לציבור הישראלי גם בתקופה הזאת. אבל מעל לכל, יש לנו מחויבות למשקיעים שלנו, וזה באמת משהו שאנחנו עושים מאמצים גדולים כדי לאזן גם לפעילות המתמדת לעשות את ההתייעלות, גם מבחינת הנטוורק. לא נגענו בכל הדברים האסטרטגיים, כי גולת הכותרת היום היא ההצטיידות. אבל עשינו גם הסכמים מאוד מהותיים ברבעון הזה עם הסכמי קואו שייר, שמאוד, מאוד מחזקים אותנו, גם עם וירג'ין וגם עם אייר פרנס ו-KLM, שזה מצטרף לדלתא, ובעצם אנחנו נותנים פה מענה לטיסות ומכירת מושבים כמעט בכל ימות השבוע דרך הסכמי הקואו שייר. אני חושבת שאנחנו מראים פה ביצועים שעוד לפני המלחמה הראנו כל הזמן שיפורים מרבעון לרבעון, יישום מקווי של התוכנית האסטרטגית. הרבה מהשאלות האלה, אני מקווה שבהמשך הדרך אנחנו נוכל גם לענות על השאלות האחרות. כמובן שזה שם אותנו בפוזיציה טובה כדי להמשיך וליישם את התוכנית האסטרטגית ולקחת את זה למקומות אפילו יותר גבוהים ממה ששמנו בהתחייבות. תודה רבה.